כמה תקרות זכוכית עוד נצטרך לנפץ כדי לשבת לשולחן ולהרוויח כמו גברים ?

גולדה מאיר ראשת הממשלה היחידה שהייתה בתולדות מדינת ישראל סבלה ממיתוג ושיווק גרוע.

ההפך המוחלט מראש הממשלה הנוכחי שרובו ככולו קליפה מותגית חסרת מנהיגות.

המיתוג הגרוע של גולדה התמצה במושג הלא מחמיא "נעלי גולדה" -כינוי סלנג לנעלי חיילות חצאיות חומות ומכוערות.

גולדה מאיר היא אחת משתי הנשים היחידות החתומה על מגילת עצמאות. מיד לאחר החתימה על מגילת העצמאות, נשלחה מאיר (אז מאירסון), לגייס כספים בארצות הברית למען המאמץ המלחמתי. משימה קריטית שהצלחתה היוצאת מגדר הרגיל כללה גיוס סכום אגדי של 50 מיליון דולר !!! ואפשרה את הבסיס לקיומה של מדינת ישראל הקטנה, בזכות יכולת השכנוע שלה ושליטתה בשפה האנגלית ובתרבות האמריקאית. על כך אמר בן גוריון: "שתיכתב ההיסטוריה יסופר שאשה יהודייה אחת גייסה את הכסף שאפשר את ההגנה על מדינת ישראל "

במשך תקופה קצרה בה כיהנה כשרת העבודה חוקקה גולדה חוקי עבודה איקוניים וקריטיים המשפיעים לטובה על כולנו עד היום. גולדה מאיר הקימה את המוסד לביטוח הלאומי, כדי לפתור את המצוקות הכלכליות של אזרחי המדינה "מדינת ישראל לא תשלים בתוכה עם עוני שהוא חרפה לחיי אדם", כפי שאמרה בכנסת. בתקופת כהונתה הונחה התשתית למשפט העבודה הישראלי, ונחקקו דיני העבודה הראשונים:חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק עבודת הנוער, חוק עבודת נשים, בתקופתה אף נקבעה חופשת הלידה והוגדר מענק לכל יולדת.

גולדה מאיר הייתה שרת החוץ, כעשור, וראשת הממשלה היחידה עד כה בישראל. בבחירות לכנסת השביעית, בשנת 1969 זכה המערך בראשות גולדה ב-56 מנדטים, ההישג הטוב ביותר של רשימה כלשהי בבחירות בישראל.

הדרת נשים ממרחב העשייה הפוליטי, הציבורי והכלכלי בישראל הפך לצערנו לבון טון הפוליטי ולוקח אותנו שנות דור לאחור ביכולות הניהוליות, בחשיבה היצירתית, בכלי המו"מ ובהעדר שיח מגוון שמדיר 50% מהאוכלוסייה בישראל.

הדרת נשים ממרחב העשייה הכלכלי והיוצר, גורם לאובדן יכולות והקטנת ביצועים בארגונים, בתעשיות העוסקות במקצועות יצירתיים ובזירה הציבורית. ממצאי ממחקרים בינלאומיים מראים כי קיימים הבדלים בסגנונות היצירתיים ובביצועים במקומות בהן נשים מודרות מהשיח:
 יצירתיות מבוססת סיכון vs. אמפתיה: גברים נוטים לבטא יצירתיות דרך נטילת סיכונים, בעוד נשים משתמשות באמפתיה ככלי מרכזי. מחקר של אוניברסיטת הונג קונג (2025) מצא שאמפתיה מנבאת יצירתיות מועילה ב-23% יותר מסיכון, במיוחד במשימות הדורשות הבנה של צרכי המשתמש.
 הטיה בהערכה: כאשר מעריכים יודעים את מגדר היוצר/ת, גברים מקבלים ציונים גבוהים ב-15% בממוצע. הערכה עיוורת למגדר מבטלת פער זה לחלוטין
 אפקט "המיעוט הבודד": נוכחות אישה אחת בקבוצת גברים (או להפך) מורידה את התפוקה היצירתית ב-30% עקב העצמת סטריאוטיפים מגדריים.
 חשיבות האינקלוסיביות: מחקר שניתח 4,011 פרויקטים בתעשיית המשחקים הדגים שצוותים מגוונים מגדרית הראו יצירתיות גבוהה ב-41% רק כאשר לוותה בתרבות ארגונית מכילה.
 תת-ייצוג ניהולי: נשים מהוות פחות מ-30% ממקבלי ההחלטות בתעשיות יצירתיות באירופה
 הדרה ממוסדת: דו"ח אונסק"ו (2023) מצא שנשים בתעשיות יצירתיות חשופות ל-53% יותר סיכון לפיטורים במשברים כלכליים, תוך צמצום השפעתן על עיצוב תוכן.

ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר הייתה בתפקיד, בפרוץ מלחמת יום כיפור – האסון הלאומי הגדול ביותר שחוותה מדינת ישראל עד ה 7.10.2023 . פרסומי הפרוטוקולים שנפתחו רק לאחרונה, בתום 50 שנים מראים תמונה שונה מהנרטיב שנבנה סביב גולדה מאיר בהקשר הזה. הפרוטוקולים מראם בבירור כי גולדה התעשתה עם תחילת המלחמה – ישיבת הממשלה הדרמטית, נקטעה באחת עם פרוץ האזעקות "אנו נשארים כאן", אמרה גולדה לנוכחים. גולדה ניהלה ביד רמה את הגנרלים, במשך 19 ימים נמשכה הלחימה העזה שהסתיימה בבלימת צבאות ערב והדיפתם – ובניצחון ישראלי, אך גם באבדות רבות בנפש: 2,689 הרוגים. בנוסף כ-294 חיילים נפלו בשבי ו-7,251 נפצעו. גולדה שחררה תוך חודשיים מפרוץ המלחמה את כל חיילנו השבויים, כולל שבוי מלחמת ההתשה, תוך שהיא מונעת כל סיוע הומניטרי על מלא מלא עד שחרור כל החיילים השבויים. גולדה הקימה ועדת חקירה ממלכתית ולמרות שנבחרה שוב בבחירות דמוקרטיות שהתנהלו חודשיים אחרי תום הקרבות בהם זכתה ב 51 מנדטים. חצי שנה אחרי תום המלחמה, באפריל 1974 ולאחר ועדת גרנט גולדה מתפטרת מתפקידה (שעה ששר הבטחון דיין מסרב להתפטר).
מצא את ההבדלים ולא זה לא קשור רק להיותה אישה, אבל גם, בנאומה אומרת גולדה – "איני יכולה לשאת יותר בעול הזה" ובראיון היא אומרת – "שואלים אותי אנשים מדוע הייתי כל כך עצובה בטלוויזיה. כאשר אלי ניסן שואל אותי מה המחיר של המלחמה, אפשר שלא להיות עצוב? "

אל תדירו נשים משולחן מקבלי ההחלטות ולא כמס שפתיים Politically Correct ולא בפעילות צדקה בעמותות לשוויון מגדרי. בלי הנחות ובלי משחקים תנו לנשים לשבת בשולחן כשוות בין שווים ותרוויחו.

1. https://www.psypost.org/gender-and-creativity-new-study-challenges-traditional-views/
2. https://www.frontiersin.org/journals/psychology/articles/10.3389/fpsyg.2021.723235/full
3. https://www.unesco.org/creativity/sites/default/files/medias/fichiers/2023/01/375706eng.pdf
4. https://www.nature.com/articles/s41598-023-39922-9
5. https://www.generationequal.scot/app/uploads/2022/03/NACWG-paper-Gender-inequality-in-creative-industries-FINAL-PAPER-5-August-21.pdf